יצירה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית – של מי זה? בעיות ופתרונות

בין אם אתם גרפיקאים שמעצבים תמונה, יזמים שכותבים קוד לאפליקציה שלכם או עורכי דין שכותבים מאמר חדש על תכנון ובנייה לאתר שלכם – ברירת המחדל היא שהבעלות היא שלכם. את זה אנחנו יודעים כי לפי סעיף 33(א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, "היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה".

אבל מה קורה כאשר התמונה, הקוד והמאמר "הגיעו לעולם" באמצעות או בזכות כלי בינה מלאכותית? ובכן פה העסק מתחיל להסתבך, והתשובה היא...שאין תשובה. טוב לא בדיוק, אבל בערך, כלומר זה לא שאין תשובה בכלל, אבל זה קצת כמו לשאול מישהו אם פלאפל זה טעים – חלק יאמרו שכן, חלק יאמרו שלא, חלק יאמרו שזה תלוי איפה אכלתי, חלק יאמרו שזה תלוי איך התיבול ועם כמה שמן טיגנו, חלק בכלל יאמרו שזה טעים רק אם מכינים בבית וכן הלאה וכן הלאה.

ואחרי כל מה שכתבתי, מה התשובה? אז כמו התשובה לשאלה "האם פלאפל זה טעים" – תלוי את מי שואלים (ואיפה אתם על הגלובוס).

ישראל

זוכרים את סעיף 33(א) לחוק זכות יוצרים? ובכן עולה שאלה האם בינה מלאכותית יכולה להיות "יוצר" או שמא "יוצר" יכול להיות רק בן אנוש בשר ודם. השאלה הזו טרם הוכרעה בחוק או בפסיקה, בטח לא פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון ולכן נותר להמתין בסבלנות, ובכל מקרה נראה שכרגע המגמה היא לא להתעסק בשאלה הנפיצה הזו ולהמתין לשאר העולם.

ארה"ב

בארה"ב המצב כבר יותר ברור – החוק האמריקאי בגיבוי משרד המשפטים האמריקאי מסרב, נכון לעכשיו, להכיר ביצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית כיצירות מוגנות מפני שהחוק האמריקאי העוסק בזכויות יוצרים (Copyright Act of 1909) מציין במפורש שזכויות יוצרים יכולות להיות שייכות ל-PERSON (כלומר בן אנוש), ומכיוון שבינה מלאכותית אינה בן אנוש – כל מה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית לא זכאי להגנת זכויות יוצרים. למשל אדם בשם סטיבן ת'אלר נאבק מזה זמן רב במשרד המשפטים האמריקאי בנסיון להכיר ביצירות שיצר כמוגנות בזכויות יוצרים, בינתיים ללא הצלחה (ר' למשל Civil Action No.22-1564 Stephen Thaler v. Register of Copyrights and Direct of the United States Copyright Office מיום 18.8.2023).

האיחוד האירופי

בדומה לישראל, אין עדיין תשובה ברורה ואין תקדים כלשהו שאפשר להסתמך עליו, אך ראוי לציין שבחקיקה של האיחוד האירופי מופיע לא מעט המונח "Legal Person" בהקשר של זכויות יוצרים (ר' למשל Directive 2006/116/EC Of The European Parliament And Of The Council) שזה די דומה למצב בארה"ב. בימים אלה דנים בחקיקה אחידה שתחול באיחוד האירופי בנוגע לבינה מלאכותית שתעסוק גם בשאלה הזו, אך עוד ארוכה הדרך עד שתהיה חקיקה תקפה וסופית (האופטימיים מדברים עכל כניסה לתוקף ב-2025, אם בכלל, ובכל מקרה לא אושר שום נוסח באופן סופי רשמי).

סין

לפני כחודש ימים התקבל בסין פסק דין תקדימי לפיו תוכן שנוצר בבינה מלאכותית: (א) שייך למי שהשתמש בבינה המלאכותית; (ב) ניתן לאכיפה ולתביעה במקרה של שימוש ללא אישור בעל הזכויות ((הליך The Beijing Internet Court ruling (2023) Jing 0491 Min Chu No. 11279, פסק הדין ניתן ב-27.11.2023)), זאת לאחר שאדם זכה בתביעה שהגיש בגין שימוש בתמונה שנוצרה בבינה מלאכותית ללא אישורו. אמנם פסק הדין ניתן בערכאה נמוכה ולא מחייבת, אך פסק הדין כן מלמד אותנו על הבדלי הגישה בעניין.

הבעיה והפתרון האפשרי - יצירות נגזרות של תוכן שנוצר בבינה מלאכותית(?)

אין ספק שיש פה הרבה מאוד בעיות – אתם מכירים יזם שיקים סטארטאפ שבליבו קוד שפותח בבינה מלאכותית כאשר הפוטנציאל המסחרי שלו שואף לאפס מפני שהטכנולוגיה שלו חסרת הגנה משפטית? האם חברת תרופות תפתח תרופה לסרטן כאשר אין לה שום תמריץ כלכלי מפני שכל אחד יוכל לעשות "העתק-הדבק" לפורמולה? האם הייתם מפרסמים מאמר באתר שלכם שכל אחד יכול להעתיק אותו מבלי שיש לכם אפשרות לעשות משהו בנדון? כנראה שברוב הדוגמאות היו מעדיפים לוותר על התענוג של יצירה בבינה מלאכותית, או לחלופין משתמשים בכל זאת תוך שאתם מודעים לכך שלמה שיצרתם יש ערך כלכלי נמוך, אם בכלל.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? האם זה אומר לוותר לחלוטין על בינה מלאכותית? ובכן יש פתרון אפשרי שחשבתי עליו. תחשבו למשל על יצירות בנחלת הכלל (כמו הסימפוניה התשיעית של בטהובן או האנזל וגרטל של האחים גרים). היצירה המקורית אינה מוגנת אך היצירה הנגזרת שלה ניתנת להגנה. כך למשל אם אני מנגן את הסימפוניה התשיעית בגיטרה ובמקצב ייחודי ומוסיף מילים משלי – יצרתי יצירה חדשה שאני הופך לבעלים וליוצר שלה; בדיוק כפי שיש אינספור גרסאות ישראליות להאנזל וגרטל אשר לימים "התגיירו" וקיבלו את השם עמי ותמי, וכל גרסה (בין אם מחזמר, ספר או סרט) זכאית להגנה בפני עצמה.

לכן, עד שיהיה סדר בנושא, ייתכן והפתרון הוא שהבינה המלאכותית תהיה לנו כלי עזר, אך את "הפינישים" עדיין צריך לעשות בן אנוש בשר ודם כדי שנוכל לבסס את הבעלות שלנו ביתר קלות. לפחות בינתיים, וזאת בהנחה והפוטנציאל המסחרי של מה שיצרתם חשוב לכם.

 רוצים לקרוא את המדריך המשפטי לבינה מלאכותית? מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא כאן באתר.

רוצים לדעת מה הדין לגבי שימוש ב-CHAT GPT? מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בעניין היבטים משפטיים בשימוש בתכנים שיצרתם ב-CHAT GPT.

רוצים לדעת מה הדין לגבי שימוש ב-MIDJOURNEY? מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בעניין היבטים משפטיים בשימוש בתכנים שיצרתם ב-MIDJOURNEY.

רוצים לדעת מה הדין לגבי שימוש ב-DALL E? מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בעניין היבטים משפטיים בשימוש בתכנים שיצרתם ב-DALL E.

רוצים לדעת מה הדין לגבי שימוש ב-LEONARDO AI? מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בעניין היבטים משפטיים בשימוש בתכנים שיצרתם ב-LEONARDO AI.

יצירה שנוצרה בבינה מלאכותית - של מי זה?