תשלומים נדחים אחרי גיוס, תשלום על בסיס הצלחה ומתן מניות או אופציות כחלופה לתשלום "רגיל" – בשוק הסטארטאפים השתרשה פרקטיקה של תשלום לנותני שירותים שונים בדרכים שונות ויצירתיות. האם זה חוקי, האם זה כדאי, איך עושים את זה ולמה צריך לשים לב?
זה לא סוד שלסטארטאפים רבים בתחילת דרכם יש משאבים מוגבלים, ולעתים אף אין משאבים כלל. זה גם לא סוד שכל סטארטאפ חייב, בשלב כזה או אחר, להסתייע בנותני שירותים – עורכי דין, רואי חשבון, עורכי פטנטים, מעצבים גרפיים, יועצים עסקיים, בוני אתרים, מפתחי אפליקציות ועוד.
הבעיה של הסטארטאפים האלה היא שהם מתקשים לממן את העלויות של נותני השירותים השונים, עניין אשר גרם להתפתחותה של פרקטיקה של תנאי תשלום בדרכים שונות, אשר מצד אחד מאפשרות לסטארטאפ עם משאבים מוגבלים להיעזר בנותני שירותים, ומצד שני מעניקות לנותני שירותים הזדמנות להכנסה פוטנציאלית וללקוח שמלכתחילה לא היה מגיע אליהם.
האם זה אפשרי, איך עושים את זה נכון, והאם בכלל אפשר וכדאי לעשות זאת? כעת נענה על שאלות אלה ועוד.
האם חוקי להציע ו/או לקבל תנאי תשלום בדרכים שונות?
ככלל אין מניעה חוקית להציע ו/או לקבל תשלום בדרכים שונות, ובמידה והצדדים מגיעים להסכמות בעניין בהחלט חוקי להעלותן על הכתב וליישמן. אף כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין שידועים כמחמירים מתירים במפורש לקבל, במקום שכר, תמורה על דרך של מתן מניות או אופציות לרכישת מניות.
האם כדאי להציע ו/או לקבל תנאי תשלום בדרכים אלה?
שאלת הכדאיות היא שאלה עסקית-מסחרית, ועל כל צד לחשוב ולהחליט האם זה משתלם עבורו.
מנקודת המבט של הסטארטאפ עליו לקחת בחשבון שהקצאת מניות לנותן שירותים או אחוזים מגיוס נשמעת אמנם פשוטה וזולה, אך מצד שני הבטחה כזו לגורמים רבים מדי עלולה לפגוע בו בעתיד כאשר יהיה ריבוי של בעלי מניות אשר כל תרומתם הייתה עבודה חד פעמית בעלות שוק יחסית זניחה או לחלופין שסכום מאוד משמעותי מהגיוס העתידי יוקצה לגורמים רבים אשר ינגוס בהון של החברה ויפגע בתזרים המזומנים שלה, ולכן מומלץ לשקול היטב צעד כזה ובמידת האפשר לא להתפזר יתר על המידה. ריבוי בעלי מניות אף עלול להרתיע משקיעים פוטנציאליים.
מנקודת המבט של נותן השירותים עליו לקחת בחשבון לא רק את ההזדמנות לרווח עתידי אלא גם את הסיכון שבביצוע עבודה שאינה בהכרח תניב לו הכנסה, ולכן מומלץ לבחון היטב את הסטארטאפ כדי להעריך את הסיכויים והסיכונים על מנת לקבל החלטה בצורה מושכלת ונבונה.
החלטנו ללכת על זה – איך עושים את זה?
חשוב מאוד לתחום מראש את כללי העבודה ותנאי התשלום, והכל כמובן בחוזים בכתב בלבד לאחר תיאום ציפיות ברור מאוד. יש לא מעט סוגיות שצריך להסדיר בחוזה בדיוק כמו כל חוזה אחר, אך בעבודה שמבוצעת על בסיס תשלום נדחה או כל תמורה אחרת שאינה מתקבלת מיד, יש כמה סוגיות ייחודיות שיש לשים לב אליהן. ניגע בכמה מהן:
עיתוי התשלום: זו הסוגיה המהותית ביותר. לא די בלומר כי התשלום יעבור "לאחר גיוס" אלא יש צורך להסכים על מהו גיוס לצורך ההסכם. האם למשל קבלת כמה אלפי שקלים בודדים מחבר משפחה שמעוניין לתמוך בסטארטאפ נחשב גיוס שבגינו יש להעביר תשלום לנותן השירותים? ומה קורה אם במקום גיוס, הסטארטאפ הצליח לקבל הלוואה גדולה מהבנק? האם במקרה כזה נותן השירותים לא יהיה זכאי לדבר?
אלה מחלוקות שצצות לא מעט ולכן כדי למנוע אותן חשוב לכסות את התרחישים האפשריים, כדי שמצד אחד הסטארטאפ לא ימצא את עצמו נאלץ לשלם אחרי גיוס קטן, ומצד שני נותן השירותים לא יישאר בלי דבר במידה ולא יהיה כל צורך בגיוס.
מתן תמורה: כאשר צדדים מסכימים לעבוד על סמך אחוזים מגיוס הם למעשה לא יודעים מה תהיה התמורה הסופית, מה שעלול להביא למצב שנותן השירותים מקבל תשלום נמוך מדי אם בסופו של דבר גויס סכום נמוך מהצפוי, או לחלופין שהסטארטאפ משלם סכום עתק אם גויס סכום גבוה ממה שתוכנן.
פתרון אפשרי הוא קביעת גבולות מינימום ומקסימום כדי שאף אחד מהצדדים לא ייצא מקופח.
פיקוח על התקדמות הסטארטאפ ועבודת נותן השירותים: מטבע הדברים הליך הגיוס עלול לקחת זמן רב, לעתים כמה חודשים אחרי שהעבודה כבר בוצעה ואף יותר. כדי שהסטארטאפ לא "ייעלם", על נותן השירותים לוודא כי יש לו יכולת פיקוח על התקדמות הסטארטאפ על מנת למנוע מצב שהסטארטאפ כבר גייס אבל "שכח אותו". מהצד השני, נותני השירותים מקבלים לעתים תשלום לפי שעות עבודה, ועל מנת למנוע "הפתעות" במעמד החיוב בדמות חיובים מופרזים, מומלץ לבקש מדי כמה זמן דו"ח של מצב החשבון הנוכחי.
מה עוד צריך לדעת בהתקשרות בתשלום נדחה אחרי גיוס?
מהצד של הסטארטאפ - השיקול העיקרי בהתקשרות עם נותני שירותים צריך להיות בראש ובראשונה מקצועיותם וניסיונם, וכן החיבור בין הצדדים. חשוב לתהות על קנקנו של נותן השירותים הפוטנציאלי, להבין מה הוא מסכים לתת וכמה הוא דורש. אמנם לגיטימי שידרוש סכום שהוא גבוה מהרגיל בגלל הסיכון שהוא לוקח על עצמו, אך מנגד יש להישמר מהצעות מופרזות. כמו כן יש לוודא שנותן השירותים אכן ישקיע בעבודתו ומזמנו ולא יתייחס לסטארטאפ כלקוח לא מועדף שאפשר לבצע עבורו עבודה לא מקצועית רק מפני שהוא לא משלם מראש.
מהצד של נותן השירותים – מומלץ להיפגש עם צוות הסטארטאפ ולהתרשם מרצינותם טרם מחליטים האם לעבוד איתם על תשלום נדחה ו/או כל צורת תשלום או תמורה שאינם מידיים, ובמידה ומחליטים כן לעבוד – להגדיר תנאי עבודה ברורים ולתאם ציפיות.
לשלם עכשיו או לשלם אחר כך
